FATCA - טעות של ישראלים אזרחי ארה"ב /Green Card שערכו "גילוי שקט" (quiet discloser) - בעקבות כוונת ישראל לפעול לשיתוף פעולה עם ארה"ב לחשיפת שמות האזרחים האמריקאים

מאת: אריה ליבוביץ, עו"ד

תקציר: חשוב לדעת מי שפנו להליך של גילוי ש"קט" מרצון, לא הועילו לעצמם בדבר – כך על פי פרסומי רשויות המס בארה"ב. לאור האמור ולאור העובדה שנציגים של רושת המיסים בישראל ציינו כי הרשות בוחנת גילוי שמות מסודר לרשויות בארה"ב (ולא באמצעות כל בנק בנפרד), מומלץ כי נישומים אלו להם חובת דיווח בארה"ב כמו גם כאלו שעד עתה לא עשו דבר, יפעלו או לשם תשלום של 5% בלבד כקנס (במידה והם עומדים בתנאים) או לכניסה להליכי גילוי מרצון אחרים בהם אין קנס של 27.5%

בעקבות השאלות הרבות שבעניין אנו מפיצים את המידע שלהלן:

1. בשנתיים האחרונות פשתה התופעה לפיה אזרחי ארה"ב שלא דיווחו במהלך השנים על קיומם של חשבונות בנק בישראל (ואו בכל מקום אחר), לאחר קבלת ייעוץ, ומחמת שחששו לערוך "גילוי מלא" במסגרת תוכנית הגילוי (שבמסגרתו מתקבל חיסיון מפני אישום פלילי, אך הם נדרשים לשלם 27.5% קנס לצד תשלומי המס, הריבית וההצמדות), העדיפו לפנות להליך שנקרא בידי רואי החשבון "quiet discloser".
2. למעשה המדובר בשם "שיווקי", אין המדובר בהסדר חוקי כלשהו עם רשות המיסים בארה"ב אלא ב-"תיקון דו"חות" פשוט, על דעת עצמם, מתוך תקווה כי "לא יתפסו".
3. רבים פנו להליך זה מתוך חשש שלא יוכלו לעמוד בעלויות הקנסות הגבוהים (27.5%) מכל הנכסים הפיננסיים שלהם הכוללים גם חשבונות בנק, קרנות השתלמות, קופות גמל ופנסיה וכן נדל"ן במקרה בו נדל"ן זה מניב הכנסות.
4. לצד העובדה, ההגיונית והברורה כי "תיקון דו"חות" מן העבר, מזמין את פקיד המס לבדוק את התיק של אותו נישום, הרי שרשות המיסים בארה"ב פרסמה הודעה מפורשת, כי לא תתחשב לא בהיבטים הפליליים ולא בתשלומי המס והקנסות, במי שפנה להליך זה.
5. רשות המיסים בארה"ב פרסמה במפורש כדלקמן:

   "The IRS is aware that some taxpayers have attempted so-called "quite" disclosures by filing amended returns and paying any related tax and interest for previously unreported offshore income without otherwise notifying the IRS. Taxpayers who have already made "quite" disclosures are eligible to take advantage of the penalty framework applicable to this program by submitting an application, along with copies of their previously filed returns (original and amended) to the IRS's Voluntary Disclosure Coordinator (see FAQ 24). Taxpayers are strongly encouraged to come forward under the OVDP to make timely, accurate, and complete disclosures. Those taxpayers making "quite" disclosures should be aware of the risk of being examined and potentially criminally prosecuted for all applicable years."

6. דברים אלו הופכים להיות בעלי משמעות רבה הרבה יותר לאור דברי נציגים מרשות המיסים, כי רשות המיסים בישראל, בוחנת אפשרות לשת"פ מלא עם רשות המיסים בארה"ב בנוגע למסירת השמות של אזרחים אמריקאים כך שאלו יימסרו על ידי הממשלה ולא על ידי הבנקים ישירות.
7. יחד עם זאת לשאלה האם קיימות דרכים אחרות בהן לא יהיה קיים חוב לתשלום מלוא הקנסות התשובה הינה חיובית. ישנן שתי דרכים מרכזיות:
   1. האחת - מוכרת לרבים אך למעשה בפועל אינה מעשית לרוב הנישומים המדובר באפשרות להוריד את הקנס ל-5% בלבד. המדובר באפשרות שהתנאים הנדרשים לה על פי הוראות רשויות המס האמריקאיות קשות ורחוקות לדוגמא: מקרה בו החשבון לא נפתח על ידי אותו נישום (לדוגמא חשבון שהועבר בירושה מאב לבנו), ובנוסף, אי משיכת כספים מן החשבון בלמעלה, מ-1,000$ בשנה, ואי פגיעה בגביית המס האמריקאית. דוגמא אחרת הינה נישום שהינו תושב מחוץ לארה"ב ויכול להוכיח שהלא היה מודע לכך שהוא אזרח ארה"ב; דוגמא נוספת הינה מקרה בו הנישום התגורר כל התקופה בה נדרש הגילוי, מחוץ לארה"ב, ולא היו לו הכנסות של למעלה מ-10,000$ ממקורות הכנסה בתוך ארה"ב, וכן הוא דיווח באופן מלא על כל הכנסותיו בארה"ב (מקרה זה הינו המקרה בו כן כדאי מעת לעת לתושבי ישראל להיעזר בתוכנית זו של ה-5%).
   2. השניה – מוכרת הרבה פחות, הינה תוכנית גילוי מרצון נוספת, ישנה וותיקה, הקיימת לרשויות המס בארה"ב שנים רבות. במסגרת אפשרות זו ניתן להימנע לחלוטין מן הקנס של 27.5%, ואף להימנע מן הקנסות הסטטוטוריים הקיימים בארה"ב (10,000$ קנס לכל שנת מס). יחד עם זאת הפנייה לתוכנית זו מתאימה בעיקר, למי שהינם תושבי ישראל שנים רבות מאוד, נישומים שאין להם הכנסה משמעותית שמקורה בארה"ב וכדומה.
8. בנוסף, לטעמנו למי שפנו להליך של ה-Quiet discloser (תיקון דו"חות עבר באופן עצמאי ללא כניסה להליך גילוי מרצון), מומלץ לטעמנו לכל הפחות לפנות להליך זה, על מנת לפעול לכיסוי ה"מימד הפלילי" שבמעשי העבר שלהם.